איך משפרים את הנראות של העסק שלנו בקלות בעזרת בינה מלאכותית ומשיגים דירוגים מצויינים לתוכן שלנו? מה עושים כשאין מספיק זמן או עובדים אבל חל גידול בצורך בהפקת תכנים חדשים ומהר? ואיך מתברגים לדף הראשון של גוגל, ואפילו בחיפושים בצ'אטג'פט ובכלי AI אחרים בעזרת כלי ה-AI בעצמם? זה אפשרי, ואפילו לא קשה. בואו נראה איך עושים את זה:
לקבל ציון מושלם מצ'אטג'פט:
איזה כיף, היום קיבלתי ציון כמעט מושלם מצ'אטג'פט –
זה קרה לאחר שניצלתי את יכולת ה-memories החדשה של הכלי כדי להציג לו את הבקשה הבאה, בעקבות המלצתה של מומחית החדשנות זוהר אוריאן –
"אשמח שתנתח את הפעילות שלי כאן ותתן לי חוות דעת עליה, מה אתה חושב שאני עושה טוב ומה פחות."
מה גרם לצ'אטג'פט לתת לי ציון גבוה כל כך ואיך גם אתם יכולים ויכולות לנצל את כלי ה-AI החדשים במלואם עבור העסק שלכם? כדי להסביר, אספר לכם על פרוייקט בתחום שעבדתי עליו לאחרונה ושהניב ללקוח שלי – חברה בינלאומית גדולה – הצלחות מדהימות ומהירות בגוגל:
פרוייקט כתיבת תוכן באמצעות AI יוצא לדרך
חברה ישראלית גדולה ומוכרת שלה פעילות בינלאומית ענפה נאלצה למרבה הצער לפטר עובדים לאחרונה, וביניהם את רוב אנשי צוות התוכן הגדול שהחזיקה. מצוות של שישה אנשים נותר רק אחד, וגם הוא היה עמוס עד מעל לראש עם כתיבת ברושורים וחומרים אחרים לחברה ולא פנוי לכתיבת תוכן לאתר. במקביל, צרכי הפקת התוכן של החברה לא פחתו אלא דווקא עלו, במיוחד בכל הקשור לאתרים הרבים של החברה. כך נוצר קושי ממשי ביצירת מספיק תוכן לבלוגים של אתרי החברה.
ברור כבר לכולנו שגם לא מספיק "סתם" ליצור תוכן. צריך ליצור תוכן איכותי, שעומד בתנאי ה-E-E-A-T של גוגל – כלומר, שיציג מומחיות, סמכות, נסיון ואמינות. תנאים אלה אומרים למעשה לאלגוריתם של גוגל ולכלי ה-AI שלה המנתחים אותו כי מדובר בתוכן מקורי, ייחודי ובעל ערך רב לגולשים, כזה שראוי להצגה בתוצאות החיפוש שלה.
בשנים האחרונות גוגל בוחנת ומדרגת תוכן על פי רמת ה-helpfulness שלו. זאת אומרת, עד כמה הוא עוזר לגולשים. בחודש שעבר (מרץ 2025) הריצה גוגל עדכון ליבה נוסף לאלגוריתם שלה בתחום התוכן, וכעת היא בודקת עד כמה התוכן הוא גם satisfying – כלומר, עד כמה הוא מספק את מטרת החיפוש של הגולש בזמן החיפוש שלו בגוגל (כוונת המשתמש בשפה המקצועית – User Intent). אם מטרת החיפוש שלו היא רכישה, למשל, הרי שהיא תהיה מעוניינת להציג לו תוכן שמסוגל לאפשר לו להגשים את מטרתו, וכנ"ל אם המטרה היתה למידה או איסוף מידע.
הפתרון – שימוש בכלי AI ליצירת תוכן
החברה הלקוחה שלי בחרה לפתח את הפתרון שלה למצוקת כתיבת התוכן על בסיס כלי Copilot של מיקרוסופט, הנמצא בכל תוכנת וורד במחשבים של כולנו. הרעיון היה ליצור כלי שלא ידרוש ממי שמפעיל אותו לספק לו הוראות בכל פעם מחדש, אלא בכזה שעובד כמעט אוטומטית.
המטרה היתה שכל עובד של החברה, גם מי שלא מכיר היטב את העבודה עם כלי AI או שאין לו מושג בכתיבת תוכן, יוכל לתפעל אותו ללא קושי וליצור מאמר מצויין המתאים לפרסום בבלוג החברה. כמקדמת האתרים של החברה וכמומחית תוכן, שמחתי על ההזדמנות והאתגר, ויחד התחלנו לעבוד על פתרון AI שימלא לפחות חלק מצרכי התוכן שנותרו ללא מענה.
כשישבתי לראשונה עם צוות הפיתוח של הכלי, הבנתי מייד שהם בכלל לא בכיוון. וזה מובן – מדובר על אנשים שאולי מבינים ב-AI, מוכשרים ומוצלחים, אבל אינם כותבי תוכן. לא היה להם מושג איך ניגשים לכתיבת תוכן, ואיך מחלקים את משימת הכתיבה לתתי-משימות מדוייקות, מסודרות בסדר הגיוני, שיאפשרו להפיק את המירב מהכלי שלהם.
כמומחית תוכן בעלת נסיון של מעל ל-15 שנה בכתיבת תוכן בעברית ובאנגלית למטרות קידום ובכלל, התגייסתי לכוון אותם כיצד לעשות זאת, איך לפרק את הפרוייקט לתתי-משימות ולתכנן אותו כך שהתוצר הסופי יהיה הקרוב ביותר שאפשר למה שהיה מפיק כותב תוכן מקצועי בעל נסיון. אז מה עשינו?
שלב ראשון – הגדרות והנחיות בסיסיות
כדי שהכלי שאנו בונים יוכל לכתוב מאמרים המתאימים לעלות לאתרי החברה, היינו חייבים לפני הכל ללמד אותו עליה. לכן בתחילת הדרך הגדרנו לכלי דרך להכיר את אתרי החברה (כתובות האתרים נתנו לכלי וביקשנו ממנו לסרוק ולקרוא את האתרים במלואם), ללמוד את הטון וה"קול" של המאמרים שהועלו עד כה לאתרי החברה, וכן העלנו אליו מסמכי הנחיות ומגבלות משפטיות שקיימים בחברה ומכילים מידע שעשוי להשפיע על אופן כתיבת המאמרים והתוכן שלהם. למשל, מסיבות משפטיות נאסר על מאמרים העולים באתרי החברה להכיל ביטויים כמו "best", "top" או "recommended", ולכן חשוב היה ללמד את הכלי שהוא חייב להימנע מלהשתמש בהם.
שלב שני – סדר העבודה
כשהתחלנו לעבוד על בוט ה-AI שלנו, צוות החברה חשב לתומו שצריך פשוט לבקש ממנו לכתוב מאמר, להתרווח אחורנית בכסא ולחכות לתוצר שפולט הכלי. כאן בא לביטוי הנסיון הרב שלי ביצירת תוכן שעומד בקריטריונים של גוגל באמצעות כלי AI. הסברתי כי בדרך זו לא ניתן לנצל את מלוא הפוטנציאל של הכלי ולהפיק ממנו בדיוק את מה שהם צריכים, ברמה הגבוהה ביותר. אם עובדים באופן הזה, מקבלים תוצאה גנרית, קצרה מדי, לא מבוססת על נתונים ולא עומדת בכללי האיכות של גוגל. הסיכוי שלה להתברג במקום גבוה בתוצאות החיפוש ולהופיע בתוצאות המובלטות של גוגל ושל כלי AI יהיו קלושים ביותר. אז מה כן עושים?
מתחילים בתחקיר – מבקשים מהכלי לבצע תחקיר אונליין ולאסוף מידע – נתונים מספריים, תוצאות מחקרים רלוונטיות וכל סוג דאטה אחר שיכול לסייע בכתיבת מאמר רציני, ייחודי, מקיף ומעניין. ניתן לבקש ממנו לאתר מילת מפתח מתאימה לנושא שתשמש אותנו לקידום המאמר, או לספק לו אחת כזו ממחקר מילים שאנו בצענו בעצמנו. אנחנו פיתחנו את הכלי שלנו כך שבשלב הזה ישאל את המפעיל באיזה נושא ירצה שיבצע תחקיר ובאיזו מילת מפתח ירצה להתמקד.
גם אחרי כל זה, לא מתחילים עדיין בכתיבה עצמה. לפני כן חשוב מאד להגדיר לכלי מיהו קהל היעד ובאיזה טון נרצה לפנות אליו. הכלי שפיתחנו יודע לשאול אוטומטית את המפעיל לאיזה קהל יעד ירצה לפנות, ובאיזה טון ירצה לפנות אליו, והוא אפילו מציע אפשרויות הולמות שמהן יכול המפעיל לבחור את הטון המתאים ביותר לצרכיו ולצרכי החברה.
בשלב הבא, רצינו להתכוונן טוב יותר לצרכים של קהל היעד ולמטרת החיפוש שלו (זוכרים – user intent?). הכלי שלנו מציג למפעיל אוטומטית 10-20 שאלות שקהל היעד עשוי להתעניין בהן, והוא גם מאפשר למפעיל לבחור מתוכן רק את אלה שירצה להתמקד בהן במאמר.
לאחר בחירת השאלות, מכין הכלי שבנינו אאוטליין למאמר – שלד עם חלוקה לתתי-נושאים ותתי-כותרות וסעיפים המבוססים על השאלות שבחרנו. רק אז, כשעבודת ההכנה נעשתה והמפעיל מאשר שהיא לשביעות רצונו, עוברים לשלב הבא – כתיבת המאמר.
שלב שלישי – כתיבה
כתיבה – מה יותר פשוט ובסיסי מזה? פשוט לוקחים את כל החומר שאספנו ואת האאוטליין, ונותנים לכלי ה-AI שלנו "לרוץ על זה", נכון? מה יקרה אם תעשו זאת כך?
תרחיש 1:
נבקש מכלי ה-AI שלנו "לרוץ על זה" ולכתוב מאמר על פי האאוטליין. סביר להניח שהכלי יפיק טקסט במהירות רבה יחסית, אך נקבל תוכן כללי ושטחי מאד. המאמר עשוי להיות כללי מדי, לגעת בנושאים בצורה רדודה, להחסיר ניואנסים חשובים, זוויות מעניינות, נתונים רלוונטיים, וכו'.
הטקסט עלול להישמע גנרי, דומה למאמרים רבים אחרים בנושא, וירגישו שהוא חסר קול אישי או ניתוח מקורי. ללא הכוונה ספציפית, גדל הפוטנציאל לשגיאות או אי-דיוקים, והכלי עלול להכניס לטקסט מידע לא מדוייק או לא רלוונטי.
בנוסף, יהיה לנו קושי בשליטה על המבנה והארגון של המאמר. ייתכן שמבנה המאמר לא יהיה הגיוני או שלא יתאים בדיוק למה שרצינו, משום שהכלי "ישכח" תוך כדי עבודה את האאוטליין ואת המידע שאסף בתחקיר הראשוני.
בסופו של דבר, העבודה תיקח זמן רב כמעט כמו כתיבת תוכן ללא עזרת AI, משום שיהיה צורך להשקיע זמן רב בעריכה, תיקון עובדות, שיפור הסגנון והוספת עומק.
תרחיש 2:
נבקש מהכלי לכתוב כל חלק בנפרד, תוך בקרת איכות נפרדת על כל חלק, דיוקו ועבודה עליו עד לשביעות רצוננו. התוצאות צפויות להיות שונות באופן משמעותי:
מכיוון שסיפקנו לכלי נקודות ספציפיות להתייחס אליהן בכל חלק, המאמר יהיה יותר ממוקד ויעמיק בנושאים הרלוונטיים. האאוטליין ייזכר על ידי הכלי, ויבטיח שהמאמר יהיה בנוי בצורה לוגית וקוהרנטית, עם זרימה טובה בין החלקים.
תהיה לנו שליטה טובה יותר על התוכן – תוך כדי עבודה, נכוון את הכלי בדיוק למה שאנחנו צריכים שייכתב בכל חלק, מה שיפחית את הסיכוי לסטות מהנושא או להכניס מידע לא רצוי.
על ידי שילוב ממצאי התחקיר הראשוניים שלנו, וכן הידע והניסיון האישי שלנו שאנו מספקים לכלי בכל חלק, המאמר הופך למעניין ובעל ערך מוסף. בזכות שילוב סיפורים אמיתיים מעבודתנו, המאמר יוכל להיות מקורי ובעל נקודת מבט אישית יותר.
מכיוון שהכלי יעבוד על בסיס הנחיות מדוייקות וספציפיות יותר לכל חלק עד שנהיה מרוצים, נצטרך לבצע הרבה פחות עריכה ותיקונים לאחר מכן. העריכה תתמקד בעיקר בליטוש הסגנון ועניינים מינוריים נוספים שלא גוזלים זמן עבודה רב. התוצאה הסופית תהיה הרבה יותר קרובה לחזון שלנו, ותענה טוב יותר על הצרכים שלנו ושל הקוראים.
המסקנה:
למרות שהתרחיש הראשון נראה לכאורה קל ופשוט יותר, האופציה השנייה, הכוללת עבודת הכנה יסודית, תניב לרוב מאמר איכותי יותר, מעמיק יותר, ממוקד יותר ועם פחות צורך בעריכה משמעותית.
כלי AI הם עוזרים רבי עוצמה, אבל הם עדיין זקוקים להכוונה צמודה כדי להפיק מהם את המיטב. השילוב של האינטליגנציה האנושית עם יכולות הכתיבה של כלי ה-AI הוא לרוב המתכון להצלחה. לכן דרך העבודה הנכונה היא לעבוד על כל חלק של המאמר בנפרד, ורק כשמרוצים ממנו, לעבור לעבוד על החלק הבא.
אז מה עשינו בכלי שלנו?
הכלי שבנינו עובד בדרך השנייה. הוא מתחיל לכתוב את החלק הראשון של המאמר על פי האאוטליין. כאשר הוא מסיים, הוא מבקש מהמפעיל לבדוק ולאשר אותו. אם המפעיל אינו מרוצה, הוא יכול לבקש מהכלי לכתוב אותו שוב, להאריך, לשנות, להוסיף וכו'. רק כאשר המפעיל מרוצה מן הטקסט ומאשר אותו, הכלי ימשיך לכתיבת החלק הבא של המאמר, וכך הלאה, עד לכתיבת כל חלקי המאמר באופן שמתאים לצרכי הכותב ולהעדפותיו.
לאחר שכותבים את כל חלקי המאמר על פי האאוטליין, יש לנסח גם פסקאות פתיחה וסיום חזקות ומושכות שיוכלו להתברג בתוצאות המובלטות של גוגל. פסקת הפתיחה צריכה לסקרן ולעודד המשך קריאה, ופסקת הסיום צריכה לספק עוד חומר למחשבה ולכלול קריאה לפעולה – הפעולה שאנו מעוניינים שהקורא יבצע לאחר קריאת המאמר.
אני מעדיפה ליצור את כותרת המאמר רק לאחר שכל המאמר מוכן, אך זה ממש לא חובה, אפשר גם לפני הכל, ואני מכירה כותבים מומחים רבים שמעדיפים את הסדר הזה. בכל מקרה, הכלי שבנינו מציע למפעיל מספר כותרות ראשיות שתפקידן לעורר סקרנות ועניין. אם המפעיל אינו מרוצה מהאופציות שהכלי סיפק, גם כאן הוא יכול לבקש עוד או לדייק את הבקשה עד לקבלת כותרת שהוא מרוצה ממנה.
שלב רביעי – "המסביב", או במונח המקצועי – אופטימיזציה
כדי שמאמר יתקדם היטב בדירוגי גוגל יש לוודא אופטימיזציה מלאה של העמוד בו הוא נמצא עבור מילת המפתח שנבחרה לו. למשל, יש לוודא שכל התמונות שהועלו למאמר כוללות תגית אלט טקסט עם טקסט רלוונטי. תגית האלט טקסט משמשת את גוגל כדי להבין מה מוצג בתמונה, וגם לבעלי מוגבלויות. אנו מקדמי האתרים משתמשים בתגית כדי "לדחוף" את מילת המפתח שלנו לתמונה הראשית של המאמר, וכך לעזור לגוגל להבין במה עוסק המאמר ולאילו מחפשים כדאי להציג אותו בתוצאות החיפוש.
בנוסף, קיימות תגיות מטא מסוג כותרת ותיאור לכל עמוד. הנה דוגמה לתגיות כותרת (באדום) ותיאור (בירוק), המופיעות בטקסט תוצאות החיפוש בגוגל –
גם אותן יש ליצור עבור המאמר ולהעלותן לעמוד בו הוא נמצא. יש להן חוקים משלהן וגם מגבלות אורך, אך על כך בפעם אחרת. כלי הכתיבה שבנינו יכול לסייע בכל אלה לכותב, לכתוב עבורו את התגיות על פי הנחיותיו ולהציע דרכים נוספות לאופטימיזציה של העמוד (קודי open graph, סכמות, וכו').
שלב חמישי – בדיקת התוצאות ודיוק הכלי
לאחר שסיימנו לבנות ולהגדיר את הכלי שלנו, הרצנו עליו בדיקה והכנו באמצעותו מאמר נהדר בנושא שרלוונטי לחברה. בצענו את כל השלבים והמאמר עלה לאוויר, והנה התוצאות לפניכם –
בשבוע הראשון לעלייתו, זכה המאמר שלנו כבר ל-1000 חשיפות בגוגל, למרות שמדובר בתחום תחרותי ביותר ובתעשייה בינלאומית הכוללת ענקיות כמו טסלה ו-huawei.
עד לזמן כתיבת המאמר, לאחר כחודשיים, זכה המאמר לכמעט 17000 חשיפות בגוגל –
המאמר ממשיך לטפס ולעלות בדירוגי גוגל, ותוך חודשיים בלבד הגיע למיקומים יפים בתוצאות החיפוש עבור מילות מפתח רלוונטיות לנושא וזכה לצפיות וקליקים רבים יחסית.
מכיוון שלא הסתפקנו בתוצאות אלה, המשכנו לעבוד, לדייק ולשפר את הכלי שבנינו מעבר לכך, והצלחנו להגיע לתוצאות טובות יותר עם מאמרים נוספים. בצענו סקר בקרב קבוצת משתמשים ראשונה בכלי. הבנו מה עבד להם היטב ומה פחות, ובצענו תיקונים בהתאם. בסך הכל, קבוצת המשתמשים הביעה שביעות רצון רבה מהכלי ודיווחה כי הוא עזר לה לא רק לכתוב את המאמר הספציפי שהיו צריכים לכתוב, אלא גם להבין איך נכון לבנות מאמר כלשהו ואיך לעבוד באופן המיטבי עם כלי כתיבה של AI.
ומה איתי? אני השתמשתי ברעיון של זוהר כדי לבדוק את אופן העבודה שלי עם כלי AI ומה עוד כדאי לי לשפר וללמוד בעצמי עליה. והנה התוצאות –
וגם –
כדאי להקשיב גם לכלי ה-AI שאנו עובדים איתם לפעמים, וללמוד מההמלצות שלהם 😊! (למרות שנראה לי שצ'אט רומז שאני חופרת לו ושנמאס לו ממני קצת).
ממליצה גם לך לנסות לבקש מצ'אטג'פט לחוות את דעתו על העבודה שלך מולו. יתכן מאד שהתוצאות יפתיעו אותך וילמדו אותך דברים שיעזרו לך בעתיד!
למה כל זה חשוב לך?
כי זה אומר שבעצם כל אחד מאיתנו יכול לבנות לעצמו כלי שישרת את צרכי התוכן של העסק או העיסוק שלו. זה אמנם דורש הרבה חשיבה וקצת סבלנות ותשומת לב בהתחלה, אבל לאחר מכן יהיה לך כלי אוטומטי או חצי-אוטומטי שאפשר להפעיל כמה שרוצים, לחסוך המון זמן עבודה ולהביא המון לקוחות חדשים לעסק שלך.
קשה לך לעשות את זה לבד? אני פה בשבילך. אפשר להשאיר לי פרטי התקשרות או ליצור עמי קשר ואשמח לעבוד איתך על הכנת כלי דומה עבור העסק שלך!
